השארת תגובה

פתיחה – פורים עם שפטל

אין אדם המתאים יותר לקבל את הכבוד בפתיחת הבלוג הזה יותר מאשר הנפש המקסימה והרכה עו"ד (חשוב מאוד להדגיש, אחרת היינו חושבים שהוא סתם אדם מן השורה ולא סניגוריהם של אנשים טובים כמו משפחת אברג'יל וגרגורי לרנר) יורם שפטל. האיש, שזכה לקבל רצועת שידור ב'רדיו ללא הפסקה' ומשדר את 'שפטל עצבני' בימים שזהבי נח בביתו הוא ארס טהור ונטול מעצורים. סגנונו ומשנתו הן הינו הך, וכנראה שמישהו מקברניטי הערוץ חשב שאדם כמוהו יכול למשוך מאזינים תועים.

שיחה עם יורם קניוק בן ה-80 בו שפטל מצווה עליו לרדת מן הארץ ולחדול מ'אנטישמיות' בעקבות הרהורים של חייל עייף שקניוק ביטא באחד מספריו היתה המפגש הראשון שלי עם המפגע האקוסטי. ההתקלות האחרונה היתה אתמול בתוכנית לכבוד חג הפורים, במהלכה שפטל הטיח ש"ברק אובמה הוא פריץ אנטישמי שיושב בבית הלבן. אובמה הוא אנשטימי כמו שרוזוולט היה בזמנו" (ואירן היא גרמניה הנאצית, נכון?), "אובמה מתחרז עם אוסאמה" (ועורך דין מתחרז עם סאלח-א-דין) ו"נפילת אובמה הינה החלום הבלהות עבור המחבל התקשורתי המצוי." 'המחבל התקשורתי האנטישמי' הוא אגב מוטיב חוזר בנאומיו של שפטל, כמדגיש את האלמנט 'הבוגד' בכל מי שחושב אחרת ממנו ובכלל, מבהיר שלחשוב אחרת ממנו זו אינה פעולה מוחית תמימה אלא מניפולציה משתפ"ית שנועדה לחסל את העם היהודי.

לא אתייחס עכשיו לכשלים הלוגים וחוסר האינטילגנציה הבסיסית באמירותיו של האדון (הוא באמת חושב שאובמה הוא דמות שקובעת בלעדית את מדיניות ארה"ב? האם ראינו במהלך השנים הבדלים מהותיים בין צורת ההתנהלות של נשיא ארה"ב אחד למשנהו?). מה שמעניין אותי הוא הכוחות שמעלים מופע שכזה על גלי האתר. מר שפטל וגם רדיו ללא הפסקה מבינים שבמציאות התקשורתית והציבורית שקיימת כיום, כוחות ימין הצליחו להציב עצמם כקורבן. כמו שעם ישראל הוא קורבן של עולם אנטישמי כביכול, כך הימין הוא קורבן של השמאל הבוגדני.

הדבר בולט בעיקר בתקשורת; מעבר להתערבויות האחרונות של הממשלה שלנו בחופש הביטוי התקשורתי, כבר קודם לכן אמצעי התקשורת החלו לשתף פעולה עם דפוס המחשבה והרטוריקה (המנצחת יש לומר) שמנחה שביטוי דעות ימניות קיצוניות באמצעי התקשורת הוא הרבה פחות מסוכן מביטוי השקפה שמאלנית. גבי גזית ונתן זהבי, שתי דמויות משמעותיות ב'רדיו ללא הפסקה' מזוהות עם השמאל. ז"א, הם ודאי לא מצביעים לפלג שמאלני יותר מפלגת העבודה, אבל בארצנו היום המילה שמאל מתגלגלת מהר ל'שמאל קיצוני' ול'בגידה'. זהבי וגזית מעולם לא יעזו על יריב לוין, אביגדור ליברמן ואפילו אנשי האיחוד הלאומי שהם פשיסטים, לדוגמא, (המקום בו השמאל כן יכול להתבטא חופשי הוא בביקורת כלפי החרדים שאינם משתתפים בשיח הציבורי) אבל מן הצד השני אין בעיה שמר שפטל יאמר על נשיא ארה"ב, אדם שמייצג מדינה שמזינה את ישראל מבוקר עד ערב, שהוא 'פריץ אנטישמי'. הטענה הבסיסית לפיה 'התקשורת שמאלנית' היא בעלת אותו אפקט כמו להגיד ש'העולם כולו אנטישמי'-  היא מאפשרת ל'מקופחים' להפעיל כח בצורה לא מרוסנת, ללא שום ויסות מצפוני, ויוצרת בור בלי תחתית של אלימות.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s

%d בלוגרים אהבו את זה: